גזר דין בתיק ת"פ 10525-02-10

נאשם 4 (להלן: הנאשם) הודה בעובדות כתב האישום המתוקן והורשע  בעבירה של סיוע לנסיון שוד בנסיבות מחמירות. מחד אני שוקל לנאשם לחומרא את עצם העבירה שביצע, ואת עברו הפלילי כאשר על פי ת/4 רשומות לחובתו עבירות של חבלה במזיד לרכב, פריצה לרכב, נסיון גניבה מרכב, החזקת כלי פריצה לרכב והחזקת נכס חשוד, כמו כן אני שוקל לחובתו את העדר ההמלצה הטיפולית שבתסקיר שירות המבחן שהוגש בעניינו מיום 6/1/2011, ומאידך אני שוקל לקולא את הנתונים הבאים: הודייתו בעובדות כתב האישום המתוקן, דבר שחסך טרחה וזמן, גילו היחסית צעיר כאשר הוא יליד 1989, חלקו היחסית קטן במסכת האירועים שבכתב האישום ואני מפנה לסעיפים 5 ו-6 לכתב האישום המתוקן, אשר לעברו הפלילי הרי שהוא מחזיק שני גזרי דין בלבד, ולא הוטל עליו בעבר עונש מאסר בפועל, ולכך אני מוסיף את נסיבותיו האישיות והמשפחתיות כפי שפורטו בתסקיר דלעיל, ואני מפנה בהקשר זה בעיקר לעמוד 2. גובש הסדר טיעון. שיקולי התביעה לעניין ההסדר סבירים ואני מאמץ את ההסדר.

אני גוזר על נאשם 4 את העונשים הבאים:

1.         6 חודשי מאסר בפועל אשר ירוצו בעבודת שירות וזאת ביהדות בוכרה, בקרית שלום, רח' הכינור 2 תל אביב. הנאשם יחל בביצוע עבודת השירות האמורה ביום 4/8/2011 שעה 08:00 כאשר הוא יתייצב לשם כך במועד זה במפקדת מחוז המרכז, יחידת עבודות שירות, רמלה.  רשמתי לפני את דבריו של נאשם 4 שהוא יודע שאפשר לעשות לו בדיקות פתע למציאת סמים, וכמו כן כל חריגה מנהלי עבודת השירות תגרור הפסקת עבודת השירות וריצוי יתרת העונש במאסר בבית הסוהר.

2.         8 חודשי מאסר על תנאי שהנאשם לא ישא את עונשו זה אלא אם עבר תוך תקופה של 3 שנים מהיום עבירה של אלימות פיזית נגד הגוף, לרבות נסיון.

3.         קנס בסך של 200 ש"ח או שבוע מאסר במקום הקנס, כאשר הקנס ישולם לא יאוחר מיום 1/8/2011.

4.         הנאשם ישלם פיצוי למתלוננת אמירה משה בסך של 750 ש"ח שיופקדו בקופת בית המשפט עבור המתלונן וזאת לא יאוחר מיום 1/10/2011, ואם לא הופקד הסכום האמור במלואו או במועדו, הרי שהוא ישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום שבו הוא אמור היה להיות מופקד כאמור, ועד למועד תשלומו המלא בפועל.

המזכירות תשגר העתק גזר הדין לממונה על עבודת שירות.

הוסברה לנאשם 4 זכותו לערער על פסק הדין תוך 45 ימים מהיום.

<#2#>

ניתן והודע היום י"ב תמוז תשע"א, 14/07/2011 במעמד הנוכחים.

<#4#>

גזר דין לנאשמת 1

נאשמת 1 הודתה בעובדות כתב האישום המתוקן והורשעה בעבירה של נסיון שוד בנסיבות מחמירות ובעבירה של קשירת קשר לביצוע פשע. אני שוקל לחומרא לנאשמת את עצם ההתנהגות שלה כמתואר בכתב האישום המתוקן. אומר את הדברים בקליפת אגוז: היא פגשה באקראי את נאשם 3, הציעה לו לחטוף מהפקידה במשרד שבו היא עבדה (כ-15 שנה והייתה שם בת משפחה לפי דבריה), הציעה לו לחטוף מהפקידה שהיא יוצאת מהבנק ובו השכר של מנהלי המשרד בסך של כ-45,000 ש"ח לפי הערכתה. נאשם 3 נענה להצעה, וסוכם שהיא תקבל לבסוף 10,000 ש"ח. נאשם 3 עלה לביתה של הנאשמת, והוא שמע אודות הבנק ומראה הפקידה. נאשמת 1 אף הציגה בפני נאשם 3 תמונה של חבריה לעבודה, שבה מופיעה הפקידה, לצורך הזיהוי שלה. באותו מעמד נאשמת 1 ונאשם 3 גיבשו את התוכנית שלהם, שלפיה סמוך לכך שהפקידה תלך למחרת לבנק, נאשמת 1 תודיע על כך לבן שלה נאשם 4, הוא יעביר את המידע לנאשם 3, שיארוב לפקידה ויחטוף ממנה את התיק לאחר שהיא יוצאת מהבנק. ואכן, למחרת, בצהריים, נאשמת 1 הודיעה בטלפון לנאשם 4 שהפקידה עומדת לצאת לבנק, תארה את הלבוש שלה לשם הזיהוי שלה על ידי נאשם 3, ונאשם 4 העביר את הפרטים לנאשם 3. לאחר מכן אכן נעשה נסיון לבצע את אותו שוד, כמפורט בסעיפים 7 ו-8 לכתב האישום, וסיום האירוע מתואר בסעיף 9. כאמור, הנאשמת הודתה והורשעה בעבירה של נסיון שוד בנסיבות מחמירות וקשירת קשר לפשע.

העובדות דלעיל מדברות בעד עצמן לחומרא. צדק התובע כאשר הוא ציין גם את המעילה באמון, ולמעשה הדברים עולים גם מדברי הנאשמת עצמה שהיא הייתה בת משפחה במשרד בו עבדה כ-15 שנה. לא זו אף זו אלא שעל פי תיאור העובדות דלעיל, אין מדובר בצעד ראשוני בלבד של הנאשמת, אלא ההליך המשיך והתפתח למספר שלבים שהנאשמת בחלק מהם נוטלת חלק.